אני רוצה להתנצל, מעומק הלב, על ההזנחה הפושעת. כבר יותר משבועיים שלא כתבתי פה וכל יום שעבר הציק לי יותר. אני, עדן, לא עומדת בהבטחות שלי? לא מתאים.

אז לכל קוראיי: סלחו לי, פשוט הסמסטר השני באמת יותר קשה מהראשון. אולי עוד לא התרגלתי לאינטנסיביות הזו, הרי מאז 18 לא נגעתי בשום חומר לימודי. יכול להיות. אבל בכל זאת קשה לי.

טוב, עדיין, גם כשקשה צריך לדעת ליהנות ואמנם לא מצאתי זמן לכתוב לכם, אבל בכל זאת יצאתי פעמיים או שלוש למועדון. טוב, ארבע. אבל זה עדיין מעט מאוד לי ולסיגל (זוכרים? מהפוסטים הראשונים?) בתקופה של שבועיים.

לפני שבוע בערך, שישי בערב, הרצון שלי להתפרק היה גדול מאוד. לא יכולתי כבר לשבת וללמוד – ועוד בשישי בערב. זה יותר מידי. הרמתי טלפון לסיגלוש עוד בצהרים והכנתי אותה ליציאה. היא אמרה שבת דודה שלה תבוא גם. “בשמחה”, אמרתי. “שלישייה זה תמיד טוב”. ומיכל יודעת את מי להביא. רק מישהי שנמצאת בקלאסה שלנו. ודנה בהחלט הייתה כזו. שוב העיניים יהיו לאזור אחד בלבד כל הערב.

נו טוב.
יצאנו לפאב קטן ונחמד בבן יהודה. מקום צפוף, מלא באנשים, כמו שאני אוהבת

לא נלאה אתכם בפרטי לבוש יותר מידי, רק נגיד שהייתי עם חצאית מיני (האמ-אמא של המיני) שחורה, חגורה שחורה רחבה וחולצה כזאת עם צווארון גדול ופתוח.

התיישבנו על הבר, במקרה היו שלוש המקומות פנויים אחד ליד השני. התחלנו להתקשקש, עושות עיניים ובודקות מישהו פוטנציאלי. מהר מאוד שמתי לב שמשמאלה של דנה ישב מישהו שנראה די עצבני ונראה לי שזה היה בגללנו.

הוא דווקא נראה די טוב, לא רזה ולא שמן, גבוה, זיפים, עם שיער טיפה ארוך. וכועס. הייתי חייבת לברר מה הבעיה איתו.

“היי בחור”, אמרתי. “הכל בסדר? אתה כועס עלינו?”

ציפיתי להפתעה בתגובה שלו, אבל הוא היה מאוד ישיר. “ברור! אני וחבר שלי יושבים פה כבר שעה ופתאום אתן מגיעות, אז צריך לקום ולפנות לכן את המקום? לא נראה לי!”.

“תראה… לא התכוונו… אתה מבין…?”, ניסיתי להסביר, לא בהצלחה יתרה.

“יודעת מה? תמצצי לי!”.

וואו. זה היה בוטה. אם ציפיתי שהוא יהיה מופתע, אני זו שיצאתי מופתעת. לא היה לי מה להגיד, באחת הפעמים היחידות בחיי.

בהתחלה חשבתי לעזוב את זה ולחזור לשבת, אבל כמו שאמרתי קודם- רציתי להתפרק. הסתובבתי חזרה אליו, החזקתי לו את היד ולחשתי לו באוזן “בוא איתי”. לא היה שום סיכוי שהוא יתנגד.

משכתי אותו איתי אל הקומה העליונה ולשמחתי גיליתי שהשירותים פנויים- וגדולים מאוד. הוא עדיין לא הבין מה אני רוצה בדיוק, אז נעלתי מאחורינו את הדלת של אחד התאים. התחלתי לפתוח לו את החגורה ואת המכנס, כפתור אחר כפתור ושלפתי אותו החוצה. הוא כבר היה במצב של עירנות מלאה. אמרתי לו “זה מה שרצית- אז בבקשה”.

התכופפתי והתחלתי למצוץ לו. בעדינות אבל במהירות, מכניסה את כל הזין שלו לתוך הפה שלי, מוצצת ומביאה לו ביד באותו הזמן. ממש כמו מקצוענית. הייתה לו לצערי סיבולת לא קטנה ולקח זמן עד שזה הגיע.

הרגשתי שהוא הולך לגמור, הוצאתי את הזין מהפה שלי, סובבתי אותו לאסלה והמשכתי להביא לו ביד, כשאני מאחוריו. הוא גמר כל כך בכיף… קצת קינאתי בו.

סובבתי אותו מעט אליי, נישקתי אותו על הלחי ויצאתי, משאירה אותו שם עם המכנסיים למטה. הגעתי אל מיכל ודנה, אמרתי “יאללה, הולכים” וסיימתי עוד ערב מרוצה. אני בטוחה שהוא מחפש אותי עד היום.