פגשתי אותו בפעם הראשונה במכולת של ניסים מתחת לבניין. זה היה באחד השבועות הראשונים שלי בדירה וגיליתי בבוקר שנגמר החלב. ירדתי בלי איפור, בלי לצחצח שיניים אפילו. פיג’מה של הלילה וזהו. מסתבר שגם ככה אני מושכת הרבה מאוד תשומת לב.

הוא היה לפני בתור לקופה, אז חיכיתי. האמת ששם הוא אפילו לא זרק אליי מבט. זה היה ממש מוזר, אבל טוב- אולי הוא הומו, לכו תדעו. תל אביב מלאה בכאלה. תורי הגיע, שילמתי, חייכתי לניסים ויצאתי. מוטי חיכה לי בכניסה לבניין.

“בוקר טוב, מי את?”, הוא שאל והוסיף חיוך קטן.

“היי, אני עדן ועדיין לא ממש התעוררתי אז נרחיב בפעם אחרת טוב?”, אמרתי קצת בארסיות. מה, הוא לא התייחס אליי קודם, גם לי מותר לא?

הוא תפס אותי ביד ולא נתן לי לעלות. “קבענו, את חייבת לי שיחה”, הוא אמר, שחרר את האחיזה ויצא חזרה אל הרחוב. שעתיים אחר כך עוד מצאתי את עצמי חושבת עליו.

בפעם הבאה נפגשנו בסופר, שני רחובות מהבניין שלנו, משהו כמו שלושה שבועות אחרי הפגישה הראשונה. נדמה לי שהוא ראה אותי כבר בהתחלה, אבל עשה את זה ככה שניתקל אחד בשני במקרה. “עדן, נכון?”, שוב החיוך הקלוש הזה. –”נכון”, עניתי. “מה שלומךָ?”.

“נראה לי שהיום אפשר לדבר איתך הא?”. רק חייכתי והמשכתי להסתכל עליו, מעט נבוכה.

המשכנו את הקניות ביחד, לפעמים מדברים ולפעמים שותקים, פה ושם גם נפרדים, כל אחד למדף שלו, אבל תמיד חוזרים. שילמנו בקופה והתחלנו ללכת אל הבניין, מלאים בשקיות. כל הדרך הוא סרק אותי. מכף רגל ועד ראש, מתעכב על מקומות מסויימים, ממשיך וחוזר אליהם שוב. הוא ידע שאני שמה לב לזה וממש לא היה לו איכפת. הוא המשיך ליהנות.

התחלנו לעלות יחד במדרגות ולאחר סדרת המדרגות הראשונה האטתי לא בכוונה והוא, שהיה קצת מאחורי, נתקל בי. מוטי לא צריך יותר מזה מסתבר. הוא הוריד את השקיות שלו לרצפה ושחרר בעדינות גם את השקיות שלי מידיי.

הוא הצמיד אותי עם הפנים לקיר הקרוב והחל לנשק אותי בצוואר. יד אחת שלו כבר נשלחה למטה, שתי אצבעות חודרות לתוך הכוס שלי. הצמדתי את הטוסיק שלי אליו והוא, בתנועה אחת, הוריד לי את מכנסי הטרנינג והתחתונים. עצרתי את הנשימה, רק מחכה לצעד הבא. שתיים-שלוש שניות והזין שלו בתוך הכוס שלי. אני לא יודעת אם יש קשר, אבל למוטי בהחלט היה מוט מפואר.

הוא התחיל לחדור אליי שוב ושוב, יד ימין שלו ממשיכה להתגרות בדגדגן שלי. והוא ממשיך לזיין אותי, בכל הכוח, מצמיד אותי אל הקיר ועוטף את המותניים שלי בידו השנייה.

פתאום שמענו רעש מאחת הקומות למעלה- דלת נפתחת ונסגרת. מישהו יורד. הוא נעצר וחיכינו יחד כמה שניות. הקולות לא נפסקו. הרגשתי שהוא מתחיל להתרחק ורוצה ‘לקפל’ את העסק. “אל תפסיק”, אמרתי לו, כמעט מתחננת. “זה מחרמן אותך לעשות את זה מול אנשים, הא?”, הוא אמר. לא נראה לי שהיה מאושר ממנו באותו רגע.

הוא תפס לי את השד השמאלי, נצמד אליי עוד יותר, אבל פתאום הוציא את הזין. עוד לפני שהספקתי לשאול למה, הוא כבר היה בתחת שלי.

צעקתי כמו משוגעת, מהפתעה, כאב ועונג. הוא המשיך לזיין אותי בתחת, אפילו חזק יותר מאשר קודם, מצמיד אותי אליו. גמרתי כל כך מהר שזה הפתיע אותי. הוא עוד המשיך וגמר בתוכי כמה שניות אחרי. רעדתי מרוב עונג. לאדם שיצא מהבית קודם לכן לא היה זכר. בטח נבהל מהקולות שהשמעתי.

היה קשה מאוד להשתחרר אחד מהשני. לי היה עוד יותר קשה- לעלות אחר כך במדרגות. מזל שאני גרה בקומה השנייה