איזה כיף לקרוא את התגובות לסיפורים שלי ולדעת שהם מעניינים אתכם. לא חשבתי בכלל שאקבל כזאת אהבה… תמשיכו, זה נותן לי דרייב לכתוב עוד. מבטיחה גם לענות לכם בהמשך באופן אישי. באמת.

ואחרי קטע התודות – לסיפור ממש מעניין שהיה לי לפני כמה ימים. חוויה, שאני לא יודעת אם ייצא לי שוב לעבור. כל כך הרבה תנאים צריכים להתקיים כדי שזה יקרה שנית.

סיגלי בשבוע האחרון כמעט לא נמצאת בבית, אילו שהן בעיות משפחתיות שאני אשאיר בינינו כמובן. לא נעים.

אבל זה אומר שאני צריכה ללמוד עם מישהי אחרת. לבד אני כמעט אף פעם לא מצליחה ואתם יודעים – זו תקופת המבחנים של סוף השנה הראשונה. צריך להשקיע. אז הלכתי אל רעות. גרה לבד הזונה. איזה כיף לה.

למדנו לקורס בפסיכולוגיה (לא אלאה אתכם, זה גם ככה לא מעניין) ועוד היינו בשלבים הראשונים של הלימודים, כשכמויות החומר שעוד יש לשנן עצומות. פשוט לבכות. אי אפשר לדעת מאיפה להתחיל בכלל… מזל שלמדנו ביחד.

בהתחלה למדנו על שולחן העבודה של רעות, אבל נהיה צפוף וחם, אז עברתי למיטה שלה. פעם היא מקריאה ופעם אני. דווקא שיטה טובה כדי לזכור את החומר, אני חייבת לציין. אבל אתם בטח מכירים את זה: אחרי כמה שעות המוח מתחיל לעבור למצב צבירה של עיסה ואין כוח לכלום. ומשם, ככל שממשיך הערב, רק הולכים ושוקעים.
הגיע תורי לקרוא שוב וזה היה קטע ארוך ודווקא די מעניין. שקעתי בתוכו, שוכבת על הבטן. אני קוראת וקוראת ופתאום מרגישה מישהו רוכן מעליי, מתקרב ומסיט את השיער מהכתף שלי. נבהלתי והסתובבתי מהר.

“אהה… זו רק את…”, אמרתי בתמימות כשרעות עוד מעליי. “נבהלתי”.

העיניים שלה נצצו, היא חייכה חיוך שובב אבל גם מתלהב, לא חיכתה יותר מידי – ונישקה אותי! הייתי בהלם. לא התנגדתי ולא החזרתי נשיקה. הייתי קפואה.

והיא המשיכה. החלה לנשק אותי בצוואר ובכתף, מורידה לי את הכתפייה של החולצה ויורדת לכיוון החזה. עכשיו, אני יודעת מה אומרים – שכל אישה היא לסבית במובן מסוים. מסתבר שזה נכון…
ואתם חייבים להבין משהו אחד, שהוא נכון לגבי כל הנשים: הן יודעות לעשות אהבה. רעות התחילה לנשק לי את השדיים וללטף אותן בדיוק בעוצמה וברגש הנכונים. בחיים, שום גבר שהייתי איתו (ואתם יודעים שהייתי עם מספיק) לא גרם לי להרגיש ככה כשעוד לא הגענו לעבודה הרצינית.

ואז היא המשיכה למטה, עוברת בריחוף עם השפתיים על הבטן שלי ופותחת את הכפתורים של הג’ינס. מורידה לי את המכנסיים בעדינות, ואז את התחתונים. והכל כשהיא מביטה בי ישר בעיניים, מחייכת.

כשהיא התחילה להפעיל את הלשון, חשבתי שאני מתפוצצת. איזה תענוג, איזו עבודה. איזו השקעה! אני חושבת שהיא בילתה יותר מעשר דקות שם למטה, גורמת לי לגמור פעמיים, כשאני צועקת כמו שלא צעקתי בחיים.

היא התרוממה פתאום, מסמנת לי לחכות. רק אז שמתי לב שהיא עוד לבושה. היא הורידה את הבגדים, ניגשה לאחת המגירות והוציאה משם דבר שחור וענק. זה לא היה ויברטור או דילדו, אלא משהו שמלבישים על האגן, נקרא ’strap on’ אם אני לא טועה. מה אני אגיד לכם, זו פעם ראשונה בחיי שממש פחדתי לפני שזה התחיל.

היא התקרבה אל המיטה באיטיות, תפסה את שני הקרסוליים שלי כשאני עוד על הגב והרימה את הרגליים שלי למעלה, ישרות. הכוס שלי היה פשוט מולה. והיא נכנסה בבת אחת, לא משאירה סנטימטר מהשחור הזה בחוץ. לא צעקתי – צרחתי מעונג. היא החזיקה את שתי הידיים שלי, נשענת עליי ומכניסה אותו אליי בכל הכוח. זה היה עונג וכאב צרוף, מהסוג שאי אפשר לא לאהוב. אמרתי לכם שבנות יודעות לזיין.

כמות האנרגיה שלה הייתה מטורפת. שתינו התחלנו להזיע, אבל היא המשיכה והמשיכה, מתנשפת ומתנשמת, עד שגמרה גם היא. עד עכשיו לא ברור לי איך זה קרה. אבל מבחינתי זה ממש לא משנה. זה היה הערב הראשון בחיי בו גמרתי חמש פעמים.
אם אני מתחילה לפזול אל המין הנשי? ממש לא. אבל הלוואי שיהיו לנו עוד כמה ערבים ‘לימודיים’ ביחד, לי ולרעות…

איזה כיף! סוף סוף לעזוב את החור ההוא… טוב, כשנמצאים מספיק זמן במקום, מגלים דברים שלא ראינו קודם.

ועכשיו, רחוב פרוג קורא לי! וזו דירה מהממת. הרבה יותר גדולה, מרווחת ועוד יותר קרובה לים. אפשר להגיד שכבר התמקמנו, וזה בדיוק הזמן לספר לכם על עוד חוויה מעניינת. הרי איתי לא צריך יותר מכמה ימים כדי למשוך אש…
בדירה הקודמת הייתה לנו מכונת כביסה. כאן אין. חיסרון אולי יחיד, אבל אפשר להתגבר עליו, במיוחד כשבכל חור בעיר יש מכבסה ציבורית או עירונית – איך שלא יקראו לזה. אז כשנגמרים התחתונים הנקיים, צריך ללכת ולבדוק מה זה אומר.
זה היה באחד מהלילות האלו של יום שישי שבהם נשארתי בבית. וכשלא יוצאים, מרגישים מהר מאוד שצריך לעושת משהו כדי למלא את הזמן. אחרי מקלחת ארוכה, לַק ושיחה על ‘אהבה’ עם סיגלוש, החלטתי שזה הזמן הנכון לכביסה.

וכך מצאתי את עצמי בשעה 12, לבד, עם איזה שש מכונות כביסה ועוד מספר דומה של מייבשים. קצת מאיים למי שלא מכיר. אבל הסתדרתי.

בהתחשב בשעה וביום, ידעתי שלא יהיה אף אחד שם. וצדקתי. זו כנראה הסיבה שירדתי עם כותונת לילה בלבד. כן כן, בלבד. ותו לא. היה קצת קר בדרך, אבל זה לוקח בדיוק דקה, אז לא נורא. בפנים, עם כל המכונות האלו, חמים ונעים.

הכנסתי את הכביסה למכונה לפי ההוראות ושמתי את הכסף (15 שקלים לוקחת החוצפנית ועוד בולעת. אני עושה את זה בחינם…). התיישבתי על כיסא וחיכיתי. רגליים פשוקות, עיניים לתקרה. מחכה.
“גם את החלטת שיום שישי זה הכי מתאים לכביסה?”

כמעט קיבלתי שבץ. שכחתי שיש אפשרות לכך שאנשים עוד יגיעו למכבסה. זה קורה לפעמים, אתם יודעים. וזה היה מפחיד. לא התכוננתי לזה. אחרי שהסדרתי את הנשימה – והתיישבתי בצורה נאותה – הצלחתי לענות לו ב”כן” נבוך.

הוא היה דווקא חמוד.

“מצטער אם הבהלתי אותך. לא חשבתי…”

“זה בסדר”, עניתי לו. הייתי במצב רוח טוב יחסית.
הוא החל להתעסק עם הכביסה שלו, אני בדקתי שהכל בסדר אצלי, לפי הרעש. כאילו שידעתי מה זה אומר.
“את חדשה כאן?” שאל.

“כן, עברנו לפרוג לפני שבוע וחצי”.

“ברוכה הבאה”. הוא הושיט יד כדי ללחוץ את שלי ואני, כמו בסרטים הכי מטופשים שיש, נתקלתי במשהו ונפלתי ישר לזרועות שלו. מטומטמת. אבל זו הייתה תפיסה חזקה כזאת. בטוחה. כמו שאני אוהבת.
חייכתי אליו והוא חייך בחזרה. ‘גם ככה הכביסה תסתיים רק עוד איזה חצי שעה’, חשבתי לעצמי, ‘יש זמן להשתעשע’. העברתי יד על החזה שלו והתרוממתי מעט, כדי לנשק אותו. הוא כמובן לא התנגד ונישק אותי חזרה.

את היד הימנית הוא הניח על הרגל שלי, על החלק החיצוני של הירך והחל לעלות לכיוון הטוסיק. כשהוא גילה עור חשוף, הוא היה מופתע. אבל רק לרגע.
בתוך שנייה הוא סובב אותי עם הגב אליו, כשאני נשענת על מכונת הכביסה שלי, והיא עדיין עובדת, חמה ורוטטת. יותר טוב מזה? שמעתי את המכנס שלו נופל לרצפה. הוא הרים את הכותונת שלי, אפילו לא התאמץ להוריד אותה ממני – ונכנס. מאחורה. בעדינות, אבל עד הסוף. והיה לו הרבה מאוד מה להציע.

עם כל כניסה שלו נצמדתי יותר אל מכונת הכביסה הרוטטת. הצמדתי אליה את אזור הדגדגן וקיבלתי צעצוע מין נעים – ובחינם. והוא המשיך. זה היה עילאי, לחוות עונג כזה בשני האזורים גם יחד. למזלי, קיבלתי בחור שגם יודע להחזיק. ולענג. ואוי, כמה שהוא עינג אותי באותו ערב.
כשהוא גמר, פשוט נשכבתי על המכונה ולמשך כמה דקות לא יכולתי לזוז. אני חושבת שאפילו צעקתי לקראת הסוף. את ההתנשמויות שלו אני זוכרת עד עכשיו

בלי להודיע, בלי ששמים לב אליו. אם הוא לא היה נוגע בי כמו שהוא נוגע, הייתי בטוחה שמדובר ברוח רפאים או משהו כזה.

זה היה עוד פעם בהרצאה, של אותו מרצה מהפעם שעברה. אחרי חודש הפסקתי לחפש אותו וברגע שזה קרה, הוא בא. התיישב לידי, לא אומר כלום ומחייך. חיוך רחב כזה, מכל הלב, עם העיניים הכחולות האלו נוצצות בטירוף והשיער הבלונדיני המקפץ.

אני אפילו לא יודעת איך קוראים לו.

פתחתי את הפה כדי לדבר והוא ראה את זה כהזמנה לדחוף את הלשון שלו פנימה. לא שסבלתי, הוא מנשק מדהים. אבל בכל זאת. הסכמתי לתת לו ליהנות חצי דקה ואז הדפתי אותו ממני.

“אתה מוכן להגיד לי לפחות איך קוראים לך?”

“תקראי לי איך שאת רוצה, העיקר שיהיה בביגוד מינימלי”.
חצוף. החלטתי להתעלם ממנו בכוונה. כלום אני לא יודעת עליו. לא אם הוא לומד כאן, במה הוא עובד, מה התחביבים שלו, איזה חלק בגוף שלי הוא הכי אוהב… אני פשוט לא אענה לו. זהו. לא משנה מה הוא יעשה.

זה החזיק מעמד בדיוק דקה. טוב, קשה להתעלם ממנו כשהוא מתכופף להרים משהו מהריצפה ובדרך מוצא דרך להכניס שתי אצבעות לכוס שלי. בקושי הצלחתי להחניק את האנחה, שילוב של הפתעה ועונג. והוא המשיך, בכלל לא מסתכל אם המרצה רואה או לא.

והוא ידע מצוין מה לעשות עם העצבאות. תפסתי לו את היד ששיחקה שם למטה, רוצה-לא רוצה שהוא יפסיק. הוא היה אומן. שתי אצבעות אף פעם לא הצליחו לגרום לי להרגיש ככה. העונג הפך לבלתי נסבל כמעט, כשהוא החליט לעלות עוד מדרגה.
תוך שניות הראש שלו היה בין הרגליים שלי. באמצע הרצאה. מול המרצה. כשבאולם לפחות 150 איש. אין לו גבולות. ואם האצבעות שלו היו משהו מיוחד, אין לי הגדרה למה שהוא עשה לי עם הלשון. כל כך ארוכה, כל כך מפותלת, יודעת בדיוק איפה לגעת וכמה ללחוץ. רציתי להתפוצץ.

הוא המשיך בשלו, מחליק יד מאחורי הגב שלי, מכניס אותה לתחתונים ומחדיר את כל האצבע שלו לתוך הטוסיק שלי. וגם שם, לא מפסיק לנוע, להתפתל, להכניס ולהוציא. חשבתי שאני מאבדת את השפיות. לא מבינה איך אף אחד עוד לא הסתובב להבין מה קורה. זה היה סרט פורנו במלוא מובן המילה.
הוא ידע לצפות הכל שניות לפני שגמרתי. פשוט אומן. עם היד החופשייה הוא סתם לי את הפה ונתן לי להתפרק אל תוך כף היד שלו בצעקה חנוקה, שאיש לא שמע. בעדינות הוא החליק החוצה והגוף שלי, מותש ומלא אדרנלין, רצה עוד. ואז המרצה שחרר את כולם. כאילו שהכל תוכנן מראש.
אני נשארתי לשבת, לא מסוגלת לזוז. מתנשמת ומתנשפת, כאילו שהרגע רצתי מרתון. הוא חיכה כמה רגעים, קם, נישק אותי על המצח ופשוט הלך. לא היה בתוכי כוח אפילו לצעוק לו. ואז הבנתי- הוא משחק בי. ועושה את זה מצוין.

עדן, הגיע הזמן שלך להתחיל לפעול. לא ייתכן שהוא יכתיב את הקצב. הוא עוד יראה מי זו עדן האמתית. ויאהב את זה מאוד

עדיין לא סיפרתי לכם אף פעם סיפור מהעבודה שלי בחנות הבגדים בסנטר. ודווקא יש שם המון דברים מצחיקים, אנשים הזויים וכמובן- גברים שווים.

וואו… בתקופה האחרונה נראה לי שיש בתל אביב יותר גברים זרים, חסונים – ובלונדיניים!!! – מאשר גברברי ארצנו. ולמרות שאין לי שום בעיה עם ישראל, תמיד סקרן אותי לדעת מה קורה במכנסיים של החבר’ה מעבר לגבול. שמעתי שזה מאוד מעניין מה שיש להם להציע…

באחד הימים בתחילת השבוע נכנס לחנות זוג, לדעתי משבדיה, גבר ואישה. הוא די גבוה ובלונדיני, היא ממוצעת- אבל מאוד יפה. הם נראו ממש מאוהבים ולי צבט הלב. מה, לא מגיע לי גם קצת?

הם הסתובבו בחנות די הרבה זמן ואני טיפלתי בהם. שמתי לב שהגבר שם את היד שלו כל הזמן על הטוסיק של חברה שלו, אבל כשהיא לא הייתה רואה, הוא הסתכל עליי. כמה פעמים ולא במקרה. ראו שהוא מחפש אותי.

ההזדמנות שלי הגיעה כששכנעתי סוף סוף את הנודניקית הזאת (טוב נו, לא כזאת נודניקית. אבל היא הפריעה!) למדוד משהו. איזו שמלה קצרה ודקה כזו, כמוה. היא נכנסה לתא ההלבשה והוא הסתכל עליי, מחייך. יכול להיות שבמקרים אחרים הייתי יותר זהירה, אבל ממש נדלקתי עליו. התקרבתי וליטפתי את היד שלו ושאלתי אם זו חברה שלו. הוא הנהן.

התקרבתי אליו עוד יותר, אבל הנודניקית קראה לו לעזור לה. מעצבנת כזאת.

חייבת להיות עוד הזדמנות, אחרת אני אשתגע. אתם בטח כבר יודעים שכשאני רוצה, אני משיגה.

ואז צץ במוחי רעיון. הבנתי את הכיוון של החברה המיותרת שלו והתחלתי להפציץ אותה בבגדים בסגנון. ידעתי שזה יעסיק אותה ושהיא בכלל לא תשים לב איפה הוא בזמן שהיא מודדת בגדים. ככה זה נשים.

לפני שהיא נכנסה למדוד שוב, שאלתי אותו, כשהיא שומעת כמובן, אם הוא רוצה למדוד גם כן משהו. הוא הסכים. זרקתי עליו את הדבר הראשון שמצאתי, ווידאתי שהיא עוד בתא ההלבשה- ונכנסתי איתו לשם.
לא נתתי לו זמן לחשוב וישר הורדתי את החולצה. הוא דווקא לא היה מופתע ונישק לי את הצוואר ותוך כדי פתח את החזייה – ביד אחת. אומן. הוא החל לנשק את השדיים שלי, נכנס עמוק ביניהם ודחף יד אחת לתוך המכנסיים שלי. התאפקתי לא להוציא קול.

בתוך שנייה הייתי עם התחתונים לקרסוליי. הוא הוריד את המכנסיים שלו, אפילו בלי להיפטר מהחולצה. כנראה היה רעב. והיה לו כלי שיכול לפאר כמה חיות בר גדולות.

חיכיתי לראות מאיפה זה יבוא. בערתי מבפנים, התרגשתי והתחרמנתי ברמות שלא הגעתי אליהן מזמן. הוא שוב תפס את השדיים שלי ואז הרים אותי מהאגן. שחררתי את אחרון הבגדים ממני וכרכתי את הרגליים שלי סביבו. הוא נכנס כל כך בעדינות, אבל זה הרגיש כאילו הזין שלו לא נגמר. וואו. הוא היה ארוך ממש. ועבה.

כאן העדינות שלו נגמרה. הוא התחיל לזיין אותי בקצב מטורף, מכניס את כל הזין שלו לתוכי, בקצב מטורף. פלטתי אנחה, כי לא יכולתי יותר. הוא שם לי יד על הפה, כדי שאף אחד לא ישמע והצמיד את הראש שלי לקיר של התא והמשיך. התחרמנתי עוד יותר.

והוא בשלו, כאילו יש לו כוח להמשיך ככה עד מחר. כשהוא גמר בתוכי, זו הייתה אחת התחושות הטובות ביותר שהיו לי. אי אפשר לתאר את זה.
בחוסר רצון מופגן נפרדנו אחד מהשנייה. הוא הסדיר את הנשימה, הסתכל עליי עוד פעם אחת, ארוכה וממושכת, נישק לי את השד השמאלי ויצא. לא שמעתי מה הנודניקית שלו אמרה, אבל היא נשמעה עצבנית. נו, לא נורא. הוא תמיד יכול לבוא לגור אצלי