מה אגיד לכם, תפסה אותי תקופת המבחנים הזאת.
אפשר לחשוב, כולה מדעי החברה, אבל משום מה זה הלך קשה הרבה יותר מבסמסטר הראשון. אבל נו, נעבור גם את זה. אני הרי עדן לא?
חשבתי רבות על מה לספר לכם הפעם, כי היו כמה עניינים, אבל אחרי התלבטויות החלטתי שרובם די משעממים. הרי מהרוב אתם כבר לא תופתעו. הרגלתי אתכם לסטנדרטים גבוהים נראה לי.
אז אספר לכם על ערב מיוחד, ערב שהתחיל בבוקר די מזוויע של מבחן ממש לא פשוט. יצאתי ממנו מותשת, פיזית ונפשית ובעיקר הרגשתי שחסר לי משהו. מהר מאוד הבנתי מה, אבל בכל זאת – זה שידעתי לא עזר לי למצוא.
אלוהים הגדולה, הכל יכולה, היא ששלחה לי את האות מהשמיים. אני בדרך כלל ממש לא מסתכלת על מודעות שתלויות ברחבי העיר. הרי כל מקום פנוי מכוסה בהן. אבל אלוהים הייתה עמי, ודאגה שאני אסתכל בדיוק על המודעה הנכונה – “מסיבת סאדו במרתף”. וואו! התעוררתי. ידעתי פתאום בדיוק מה חיפשתי. ומצאתי.
תראו, זו לא הפעם הראשונה שאני אהיה במשהו כזה. כשהייתי חיילת התנסיתי בעניין כמה פעמים. ככה זה כשאתם בבסיס נידח בדרום, חבורת צעירים חרמנים אש. קשירות, השפלות, כאבים ועונג מטורף – הכל היה שם. אפילו קניתי אז חליפת עור שחורה, כדי להפוך את החוויה לכמה שיותר אמיתית. חכמה שכמוני.
חשבתי לקרוא לסיגל, אבל יש לה לפעמים קטעים כאלו של שמרנות. אז הלכתי לבד.
שתבינו, אני לא מתעלפת מזה. פשוט אוהבת לשלוט. כאב גדול מידי לא עושה לי את זה, השפלונת קטנה פה ושם דווקא כן. ולכן כשנכנסתי, חיפשתי את האדם המתאים. נכנסתי, עשיתי עוד שני צעדים ופתחתי את הרוכסן האלכסוני. ועוד קצת. בכל זאת, צריך למשוך תשומת לב.
זה היה מקום מסודר מאוד, דווקא לא כזה חשוך, עם ספות והרבה מאוד מזרונים מסודרים ומאורגנים מכל צד. מרתף גדול מאוד הם מצאו לעצמם. היו שם לפחות 50 איש ונותר עוד הרבה מקום. את האיש שלי מצאתי עומד על הבר, שותה וויסקי.
חשבתי שאני אוביל אותו ואעשה בו מה שאני רוצה, אבל כנראה שנפלתי על אדם קצת יותר מנוסה ובעל מעמד ממה שחשבתי. הוא הוביל אותנו לחדר נפרד, קטן, שלא היה בו איש. סרקתי אותו במבט חטוף. זה היה חדר עינויים של ממש, תאמינו לי.
הוא עצר אותי והחזיק בשתי הידיים שלי, מאחור. אחיזה מאוד רכה, שלא רמזה כלל על מה שהתרחש לאחר מכן. בתנועות מהירות הוא קשר לי את העיניים וחסם לי את הפה. הוּבלתי בלית ברירה קדימה. הוא קשר את הידיים שלי, מתוחות כלפי מעלה למן מתקן מיוחד. הייתי חסרת אונים.
שמעתי אותו מתרחק ומחפש כלי מסוים. הלב שלי דפק חזק. לכו תדעו מה זה יהיה. ההצלפה הראשונה הייתה כל כך מפתיעה. הטוסיק החמוד שלי…
צרחתי בכל הכוח, אבל בקושי יצא קול. ואז עוד אחת, ועוד אחת. רעדתי. אבל באופן מוזר, גם נהניתי בו זמנית. גם בפעמים שהתנסיתי בזה, לא הרגשתי ככה.
שמעתי אותו מתקרב. הוא פתח את הרוכסן של החולצה שלי עד הסוף ושחרר את הידיים שלי מהמתקן, אבל רק כדי להוריד ממני לגמרי את החליפה. אחרי כמה שניות הייתי שוב קשורה למתקן, הפעם עירומה לגמרי.
“סימנים יפים עשיתי לך שם”, הוא אמר. “רוצה עוד?”
לא ברור למה, אבל הנהנתי בהסכמה. הצלפה נוספת. ועוד אחת. הוא נצמד אליי מאחור, תפס את שני השדיים שלי ושאף אותי אליו בכל הכוח.
“פעם ראשונה שלך כאן, נכון?”, אמר. הנהנתי שוב.
“אז בואי ניתן לך מתנה לפני שנסיים”.
לא הספקתי לחשוב ודילדלו ענק מצא את דרכו לתוך הטוסיק שלי. הוא נצמד אליי שוב, מניח יד מעט מעל לכוס שלי, מוודא שהדילדו נכנס עד הסוף פנימה. הכאב היה משכר. לא ידעתי שאיהנה עד כדי כך. הוא הוציא את הדילדו – והכניס אותו שוב. בבת אחת. עד הסוף. לא יכולתי לשלוט בעצמי וגמרתי. הוא עוד השאיר את הדילדו בתוכי לזמן שנראה ארוך כל כך, ונישק אותי כמעט בכל מקום בגוף.
פתאום הרגשתי אותו מולי, במרחק של כמה סנטימטרים. הוא התיר אותי מהמתקן, הוציא את הדילדו ממני באיטיות וסיים עם מציצה אדירה לצוואר שלי. עד היום, שבוע וחצי אחרי, עוד יש שם סימן אכזרי.
הוא הוציא את החסימה מהפה שלי ואחר כך התיר את כיסוי העיניים. עמדנו קרובים אחד לשני. ‘דווקא בחור יפה מאוד’, חשבתי לעצמי. ‘מעניין מה הוא עושה לחברה שלו…’
Tags: דילדו, מסיבת סאדו, משחקי שליטה, סאדו, סקס סאדו, קשירות, שליטה