אח, כמה שזה כיף כשמגיעה חופשת הסמסטר.
סוף סוף אפשר לנוח, לשכוח מהמבחנים ומההרצאות המשעממות. ולרדת לאילת.
כן כן, לאילת. בכל זאת, מדובר כאן בסטודנטית. לחצות את גבולות הארץ קצת גדול עליי כרגע. אז קפצתי לאילת. ושכולם יקפצו לי.
נו, מסתבר שאילת בפברואר דווקא לא כזאת ריקה. יש פעילות, יש אנשים ויש בעיקר תיירים. גברים. חסונים ובריאים. מתכון מושלם לעדן ומיכל, בדרך לערבים מלאי שטויות. אני אספר לכם כאן על אחד מהם ואולי בהמשך נשתף אתכם בעוד כמה.
הגענו לאילת במוצאי שבת, סביבות השעה שמונה בערב ככה. מיכל התותחית הביאה את האוטו שלה, נהגנו חצי-חצי בדרך ודווקא היה קל בצורה מפתיעה. ‘נחתנו’ במלון מג’יק סאנרייז, ליד הקניון (בעצם, הכל שם זה ליד הקניון. חוץ מהנסיכה). יופי של חדר קיבלנו, ביחד. והלכנו לישון.
קמנו מוקדם בבוקר ויצאנו כמובן לשופינג. זה נראה היה כאילו הם אף פעם לא ראו בחורות. כמה עיניים, כמה מבטים. מזל שבאתי עם המחשוף. בכל זאת, מיכל יכולה לגנוב את כל ההצגה. עצרנו למונית וקרצתי למיכל, מפגינה מולה את היכולות שלי. התכופפתי לחלון, רוב הסחורה מוצגת בפני הנהג ושאלתי כמה יעלה לנו עד למצפה התת ימי. מעניין למה הוא החליט לקחת רק עשרה שקלים…
הסתובבנו והסתובבנו, מחכות שהערב כבר יגיע. מה, ביום הראשון באילת לא נצא? אז העברנו את הזמן והערב אכן הגיע בסוף. בחרנו פיק אפ בר שהוא מן מסעדה כזו ביום, משהו שנראה מעולה. הכניסה הייתה בעיקרון לגילאי 26+, אותנו אפילו לא שאלו.
הופתעתי לראות שהיו שם דווקא הרבה נשים. ציפיתי לאוכלוסייה גברית יותר, אבל זה לא ממש שינה לי. המוזיקה הייתה טובה, מקפיצה כזו שלא נותנת לשבת בשקט.
אז הזמנו לשתות. לשתינו מספיק מעט מאוד אלכוהול בשביל לתפוס ראש, אבל באותו ערב זה היה יותר מזה. הרבה יותר מזה. הפסקתי לספור בוודקה רד בול השלישית והברמן עוד דחף לי על הדרך בירה. כנראה חשב שייצא לו משהו מזה. גם נתתי לו לחשוב ככה.
לא יודעת בדיוק מתי זה היה, אולי הפסקול של חופשיות על הבר בדיוק התנגן, אבל איכשהו מצאתי את עצמי רוקדת על הבר, משתוללת ונהנית מכל רגע. מסתבר שכשאת עם חצאית קצרה, על הבר, זה מושך תשומת לב. וזה רק דירבן אותי להמשיך.
בקצה הבר ישב גבר שדווקא לא ממש שם לב אליי. או לפחות זה מה שהוא ניסה לשדר. בלונדיני, עיניים כחולות, לא משלנו בקיצור. הייתי חייבת למשוך את תשומת ליבו. התהלכתי על הבר ונעמדתי ברגליים מעט פשוקות ממש מעליו. והתחלתי לזוז כמו חשפנית. נגעתי בעצמי, הכנסתי יד מתחת לחולצה, חייכתי והצבעתי עליו. הוא הסתכל עליי, מהופנט. השגתי את שלי. חזרתי למרכז הבר, נעזרתי באחד הגברים כדי לרדת, זוכה למחיאות כפיים סוערות (כמה מהן אפילו נשיות) על כמה דקות נפלאות על הבר.
הלכתי לכיוון השירותים כשיד גברית חסמה את דרכי. הבלונדיני. הוא ניסה להצמיד אותי לקיר ולנשק אותי אבל התחמקתי. “לא הלילה חמוד”, אמרתי והמשכתי ללכת.
חזרנו למלון, זרוקות אך מאושרות. זו הייתה שינה מעולה. הבלונדיני היה הנושא המרכזי של החלומות שלי באותו לילה, אבל את זה נשאיר לפעם אחרת
Tags: סטרפטיז, סיפורים אירוטיים, סקס באילת, רוקדת על הבר